רש"י על מועד קטן ב׳ א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מועד קטן ב׳ א:ט׳
9 מַאן תַּנָּא דִּפְסֵידָא — אִין, הַרְוָוחָה — לָא, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם פְּסֵידָא — מִיטְרָח נָמֵי לָא טָרְחִינַן?
פירוש רש"י על מועד קטן ב׳ א:ט׳
9 מאן תנא - דמתני' דפסידא שרי למיטרח בה בחוש"מ כגון בית השלחין:
10 הרווחה לא - כגון דבית הבעל דאסור להשקותה מאחר שאין בה הפסד שאין צריך להשקותה אלא להרווחה דמילתא לשוויה אפלי חרפי:
11 אפילו במקום פסידא מיטרח לא טרחינן - דקתני מתניתין אבל לא ממי גשמים כו' משום דאית ביה טירחא: